האם הקונטיננטאלים עלו על מימד של המציאות שהאנאליטים פשוט מתעלמים ממנו? דיון קצר שלי עם מנחם נאבת על ה'היות'

I

1. מנחם:

הפילוסופיה הקונטיננטלית פתחה מרחב דיון שלם שלא קיים בפילוסופיה האנליטית והוא ההוויה עצמה, בניגוד להגדרות ולניתוחים האנליטיים.

2. דוד:

הבא דוגמא של סוגיה שאין לה מקום בפילוסופיה אנאליטית אבל יש לה מקום בפילוסופיה קונטיננטאלית.

3. מנחם:

מה שהיידגר מכנה בשם 'הישות', בניגוד ל'ישים', היינו התופעה של דברים מעבר להגדרתם. 'התופעה' של דברים.

4. דוד:
הסבר את ההבחנה הזאת.

5. מנחם:
ישנו ממד של ההוויה הבא לידי ביטוי בהגדרות המושגיות של האובייקטים העומדים לניתוח, אולם ישנו ממד עקרוני יותר שהוא ההוויה 'עצמה', לא בהגדרותיה.

6. דוד:
אתה יכול להביא דוגמא איך שני הממדים באים לידי ביטוי במקרה מסויים כלשהו?

7. מנחם:
מה הוא 'שולחן'? ובכן, הוא אוסף של אטומים, חלקיקי עץ או טבלה העומדת על ארבע היוצרים צורה מסוימת, ועם זאת כל אלו אינם אלא ההגדרות 'המנתחות' את השולחן, אולם לפני הכל השולחן הוא אובייקט המופיע בפניי כזמין לשימוש, לכתיבה, לאכילה וכו', זאת אפוא 'ההוויה' של השולחן.

II

8. דוד:
בחזרה לשלב 2: אתה טוען שהפילוסופיה האנאליטית איננה מבחינה בין שימוש שעושים בדבר מה לבין ההרכב/מבנה של דבר מה?

9. מנחם:

לא. גם האנליטית יודעת 'להגדיר' שימוש של חפץ, אולם היא לא תוכל להגדיר את ה'זמינות' לשימוש, את ההוויה כאופן פעיל ולא כמצב סטטי.

10. דוד:
הסבר את ההבדל.

11. מנחם:

אתן דוגמא: מה הוא ההבדל שבין תמונה לסרט? תמונה היא 'בידוד' של מצבים והעמדתם באופן סטטי, סרט הוא נע והוא מנכיח את ה'פעילות' ואת ה'היות בפועל' של דבר מה. הפילוסופיה האנליטית עורכת 'בידודים' של מרכיבים ולא שומרת על האופי התנועתי שלהם.

12. דוד:
האם כוונתך להגיד שלמשל תנועה שלי מנקודה א לנקודה ב במהלך זמן שחלף מזמן מסויים ז1 לזמן אחר ז2 איננה *רק* שב-ז1 אני ב-א וב-ז2 אני ב-ב?

13. מנחם:

אכן, משום שעצם התנועה לא באה לידי ביטוי בניתוח הזה.

14. דוד:
ובכן - בפילוסופיה האנאליטית יש אסכולות שונות בנדון. זו לא הדעה היחידה. יש הטוענים שבאמת תנועה היא דבר מה מעבר לרצף מצבים בחלל-זמן.

15. מנחם:

בוודאי שניתן לטעון כן, השאלה היא איך בסופו של דבר 'מסבירים' את התנועה הזאת.

16. דוד:
למשל, שבנוסף לתכונות 'נמצא במקום מ1 בזמן ז2', 'נמצא ב-מ2 ב-ז2' וכן הלאה, לגוף יש גם תכונה נוספת, 'היות נע', שאיננה ניתנת להעמדה (רדוקציה) על סוג התכונות הראשונות.

17. מנחם:

השאלה היא איך היא מסבירה זאת, לא רק עצם העובדה שהיא מצביעה על מה שזקוק להסבר.

18. דוד:
איזה הסבר עוד צריך, מעבר לכך שמדובר בתכונה נוספת?

29. מנחם:

לא מספיק לומר שמדובר בתכונה נוספת, צריך להסביר את התכונה הזאת, כמו שהפילוסופיה מנסה להסביר כל דבר וכל תכונה. לא מספיק לומר שיש תכונה שאיננה ענווה, יש להסביר מה פירושה.

30. דוד:
אה - כוונתך לתת למושג הזה, 'תנועה', הסבר - כלומר, להבהיר את הכוונה שלנו - למה אנו מתכוונים כאשר אנו אומרים על דבר מה שהוא נע?

31. מנחם:

לא, משום שבכך דיברת רק על התנועה ואילו אני מדבר על התנועה ההווה של השולחן. השולחן מעסיק אותי ולא התנועה.

32. דוד:
'השולחן נע' פירושו שהשולחן בתנועה. אם הסברנו מה זה שולחן ומה זה תנועה, לכאורה הסברנו באופן ממצה את 'השולחן נע'.
באותו אופן, אם הסברנו מה זה פרח ומהו היות צהוב, הסברנו מה פירוש 'הפרח צהוב'.
לא?

33. מנחם:

לא. וזה בדיוק השטח שהאנליטיים לא מבינים. פרח צהוב הוא לא צירוף של פרח ושל צבע צהוב, בכך פירקת לגורמים את המרכיבים אבל לא הסברת את התופעה של פרח צהוב, פרח צהוב זאת הוויה בפני עצמה עם נוכחות משל עצמה ולא רק תרכובת של דברים אחרים.

III

34. דוד:
תוכל להביא נימוק מדוע פרח צהוב זה משהו מעבר לפרח שמממש את התכונה 'היות צהוב'?

35. מנחם:

הנימוק הוא פשוט: פרח צהוב אינו מופיע בפנינו כתרכובת אלא כמהות בפני עצמה, ומהות זאת היא 'הוויה' כשלעצמה, בשל כך, יהיה חסר טעם להתעלם מן ההוויה הבסיסית ביותר של הפרח ולסטות לצד בפירוקו לגורמים. אני רואה פרח צהוב ולא תרכובת, באותה מידה שאני לא רואה אוסף אטומים.

36. דוד:
נדמיין 3 עצמים:
מעגל אדום, מעגל צהוב, ומשולש צהוב.
לשני המעגלים יש משהו במשותף: שהם מעגלים.
לשני הדברים הצהובים יש משהו במשותף: שהם צהובים.
ושני הדברים ניכרים לעין באופן מיידי.
מסכים?

37. מנחם:

בוודאי שאני מסכים, אינני חולק על עצם האמיתות של אנליזה נכונה, הטענה היא שאנליזה איננה משקפת את ההוויה 'עצמה', או עכ"פ בוודאי שלא את כל ההוויה.

38. דוד:
כדי להמחיש קיומן של צורות, אני אומר 'ערימת לבנים איננה בית'.
כדי להמחיש את מופשטותן של צורות אני אומר שבניינים *שונים* יכולים להיות בעלי *אותה* צורה.
איזו המחשה יש לך להציע כדי לבסס את דבריך ב-25:
"אני רואה פרח צהוב ולא תרכובת [=חומר בעל צורה]"?

39. מנחם:

כאשר אמרת 'ערימת לבנים איננה בית' לא המחשת את קיום הצורות באופן חיובי אלא אמרת בצורה שלילית שזה אינו דומה לזה. לא אמרת מה 'כן' אלא מה 'לא'. הרעיון הוא לבטא זאת באופן חיובי, ולכן התפקיד הפילוסופי כאן הוא הרבה יותר תיאורי מאשר מושגי.

40. דוד:
כשביקשתי ב-24 נימוק לכך שפרח צהוב זה משהו מעבר לפרח בצבע צהוב, כתבת ב-25 "אני רואה פרח צהוב ולא תרכובת". האם כוונתך היא שאנו פשוט 'רואים' את מה שביקשתי אליו נימוק? כלומר, שנימוק איננו באפשר משום שזו חוויה ראשונית: שפרח צהוב הוא יותר מאשר פרח שמממש את התכונה 'היות צהוב'?

41. מנחם:

אכן. אלא שהראייה הזאת מסמנת ממד מסוים של ההוויה. אם אפשר לומר, ממד אונטולוגי מסוים ולא רק חוויה סובייקטיבית ופסיכולוגית.

42. דוד:
אז מי שלא מבין את מה שאתה מדבר עליו כי הוא לא חווה את החוויה שאתה מדבר עליה, לא ניתן לשכנע אותו שבכלל קיים דבר כזה, כמו שלא ניתן להסביר לעיוור צבעים איך להבחין בין חום לירוק?

43. מנחם:

אתה מפריד בין חוויה לבין קיום, משום שאתה תופס שיש הבדל מהבחינה הזאת בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, ואילו אני מבקש לדבר על ההוויה 'הקיימת' לפני החלוקה הזאת. החוויה היא לא חוויה 'שלי', היא חוויה. נטולת שיוך סובייקטיבי.

44. דוד:
יש לך דרך להסב לחוויה זאת את תשומת הלב של מי שאיננו מבין על מה אתה מדבר חוץ מלהצביע על הפרח הצהוב ולהגיד 'הנה – זה יותר מאשר פרח בצבע צהוב'?

45. מנחם:

באותה המידה שאני יכול לדבר עמו על 'צהוב' ועל 'פרח', בוודאי. כל אדם יסכים לכך שכאשר אנו רואים בניין אנו לא רואים אוסף של לבנים אלא בניין. אם הוא לא רואה זאת יתכן גם שהוא לא יראה פרח אלא אוסף אטומים.

46. דוד:
אם כך, אז מי שאין לו מושג על מה אתה מדבר, אין כל כך מקום לדיון איתו, התסכים? צריך איזה 'חוש' מיוחד בשביל זה.

47. מנחם:

בוודאי שצריך חוש, בדיוק כמו שצריך חוש כדי לדעת מה הוא פרח. ועד כמה שניתן 'להסביר' לאחד שאין לו חוש מה הוא פרח באמצעות הפשטה, ניתן לעשות זאת גם לגבי זה.

48. דוד:
נחזור לשלב 1,
אפשרי שלפילוסופים האנאליטיים אין חוש כזה?
יש דרך לפתח חוש כזה?

אין כוונתי שתפנה אותנו לקרוא היידגר:
בשביל לשכנע אותנו לקרוא היידגר, עלינו להשתכנע שהיידגר מתייחס למשהו קיים ולא סתם ממציא.

יש דרך להפנות את תשומת ליבנו למימד הזה במציאות חוץ מלהצביע ולומר 'הנה'?

49. מנחם:

לא. זה מגוחך באותה מידה שתאמר לי שלאנליטיים אין חוש להבין מה הוא פרח. (לך תדע?). בניין הוא קיים, והוא לא אוסף לבנים, הוא בניין.

50. דוד:
אז מבחינתי הדיון היה מוצלח מאד והגיע בזאת לסיומו (כי אין לי מושג על מה אתה מדבר). נראה לי שהדיון הבהיר היטב את נקודות המחלוקת. תודה רבה לך על ההשתתפות!