האם אנחנו יכולים לחשוב רק על מחשבות? דיון עם בניה שטיינמץ - סיבוב ראשון

I. ניסיון ניסוח ראשון של התיזה הפנומנולוגית:

1

בניה:

אני תופס את התודעה, בדומה אולי להוסרל, כתודעה-של, כלומר ביחס לכל מצב פראדיקטים לגבי המציאות יש פראדיקטים נוספים שמתארים את האופן שבו התודעה קובעת את המצב לדוגמא "אני זוכר", "אני חולם" או "אני יודע" ש"דוד ניצב ליד העץ". יש תיאור של המצב ותיאור של אופן ידיעת המצב.

2

דוד:

ב-'קובעת את המצב' כוונתך שלולא התודעה, המצב הזה - של דוד שעומד מול עץ - היה שונה?

3

בניה:

לא. כוונתי שמצב-עניינים הוא עניין הלוגיקה, אך עבור תיאור התודעה, יש לתאר איך המצב הזה מופיע בתודעה, אני יכול לחלום ש"דניאל ניצב מול העץ" לזכור ש"דניאל ניצב מול העץ" או לראות ש"דניאל ניצב מול העץ". המצב הוא אותו מצב, התודעה אינה אותה תודעה. אני יכול גם לחשוב ש"אני חושב ש..".

4

דוד:
כוונתך שהיחס בין הסיטואציה 'דוד ניצב מול עץ' לבין דוד שונה בכל אחד מהמקרים: דוד סובר שהוא ניצב מול עץ, דוד חולם שהוא ניצב מול עץ, דוד זוכר שהוא ניצב מול עץ וכו'?

       5

בניה:

ליתר לדיוק לבין התודעה שקשורה במשפט. זה יכול להיות גם בניה סובר שדויד ניצב מול עץ, בניה חולם שדויד ניצב מול עץ, או בניה זוכר שדויד ניצב מול עץ וכו'

6

דוד:
כל החידוש שניסחת אפוא בהודעה הפותחת הוא ש-'בניה סובר שדוד ניצב מול עץ' ו-'בניה חולם שדוד ניצב מול עץ' אלו סיטואציות שונות?

7

בניה:

של אותו מצב עניינים. ולכן אני חושב שהאמירה "העץ שאני רואה קיים בלי קשר לתודעה שלי" שקולה לאמירה "אני רואה עץ" ו"אני חושב על/תופס את העץ כקיים בלי תלות בי" (האפשרויות השונות הן דקות שאני לא אכנס אליה אם אין צורך מיוחד).

8

דוד:

"של אותו מצב עניינים". האדם המדובר (בעל ההכרה) מקיים יחסים שונים בכל אחת מהסיטואציות שהוזכרו עם אותה סיטואציה: דוד עומד מול עץ.

באותו אופן, אשה למשל יכולה לקיים יחסים שונים עם אותו גבר: לאהוב אותו, להיות נאהבת על ידו, לשכב איתו, לבשל בשבילו וכו'

מסכים?

9

בניה:

לא יודע באיזו מובן אתה מתכוון שזה באותו אופן.. אבל אם אתה מדבר על כך שתחבירית זה אותו דבר אז כן.

10

דוד:

ומכאן אתה מסיק בשלב 7: "ולכן אני חושב שהאמירה "העץ שאני רואה קיים בלי קשר לתודעה שלי" שקולה לאמירה "אני רואה עץ" ו"אני חושב על/תופס את העץ כקיים בלי תלות בי"". הטיעון כפי שהוא עומד, ללא הנחות נוספות, הוא בלתי תקף. אתה וודאי רואה זאת.

II. ניסיון ניסוח שני של התיזה הפנומנולוגית:

11

בניה:

אנסח את התיזה שלי בשלב 7 מחדש:
כשאדם חושב על עץ כקיים בלא תלות בחשיבה שלו, אי התלות בחשיבה היא חלק ממצב-העניינים אותו הוא חושב.

12

דוד:

האם אתה רומז לטיעון של ברקלי:
"כאשר מנסים לחשוב על קיומם של גופים חיצוניים [למחשבתנו], אנחנו עדיין חושבים אך את מחשבותינו. כך שהתודעה, שאיננה שמה לב לעצמה, משלה את עצמה לחשוב שהיא חושבת על גופים הקיימים מבלי שחושבים עליהם"?

13

בניה:

אני לא מסכים למילה אשלייה. אני טוען ש"להתקיים בלא תלות במחשבה" זהו חלק ממצב עניינים, אבל מצב עניינים צריך להיות נודע איכשהו, צריך לראות אותו או לחשוב אותו. אחרת הוא שייך לתחשיב לוגי בלא סובייקט שהוא קשור אליו. גופים חיצוניים נודעים רק על ידי כך שאנחנו חושבים עליהם כחיצוניים.

14

דוד:
"מצב עניינים צריך להיות נודע איכשהו" בשביל להתקיים או בשביל להיות נודע.

15

בניה:

בשביל להיות נודע, או בשביל לחשוב עליו כמתקיים.

16

דוד:

"בשביל לחשוב עליו כמתקיים": כוונתך שבשביל שאני אחשוב על מצב כעל מתקיים אני צריך לחשוב על המצב הזה, או על כך שאני חושב על המצב הזה?

17

בניה:

בשביל לחשוב עליו כמתקיים. זה בהחלט לא מחייב לחשוב על המחשבה.

18

דוד:

קרא שוב את שתי האופציות בשאלה.

19

בניה:

2 האופציות היו 1. לחשוב על המצב 2. לחשוב על כך שאני חושב על המצב ועל כך עניתי שהאופציה הראשונה, אין שום סיבה שתצטרך לחשוב על המחשבה שלך, או על עצמך חושב.

20

דוד:

אז כל מה שהתיזה שלך אומרת הוא שעל מנת לחשוב 'הפרח הזה צהוב' צריך לחשוב 'הפרח הזה צהוב'?
או משהו יותר מכך?

21

בניה:

ה"יותר מכך" הוא שלחשוב "הפרח הזה לא תלוי במחשבה שלי" היא מחשבה על הפרח.

III. השלכותיה האפשריות של התיזה הפנומנולוגית:

22

דוד:
'מחשבה על X היא מחשבה' זו טאוטולוגיה. אלו בעיות פילוסופיות יש בכוחה של טענה זו לפתור? היש מישהו שאי פעם חלק עליה?

23

בניה:

ההגבלה לעיסוק במחשבה על X מאפשר לדוגמא ניסוח מחדש לחלוקה לאיכויות ראשוניות ומשניות אצל לוק: אני תופס את העץ כ"אחד" במובן אחר מזה שאני תופס את העץ כ"ירוק".

24

דוד:

כוונתך שלולא שמנו לב שמחשבה אודות דבר שקיים עצמאית היא 'אך' מחשבה, היינו רואים את הדברים אחרת? אם כן – בבקשה הדגם את ההבדל בין האופן בו ה-'קדם-פנומנולוגיה' רואה דבר-מה לבין האופן בו הפנומנולוגיה רואה את אותו הדבר.

25

בניה:

לפני הפנומנולוגיה התפיסה שהאחדות שונה מהצבע שלו נתפסה כמצביעה על כך שיש תכונות של העץ ויש תכונות של התודעה שמכירה אותו, מה שדורש יכולת הבחנה בין תכונות של התודעה לבין התכונות של הדברים שהתודעה מכירה (לכאורה במנותק ממנה), בעזרתה ניתן לומר שזה ניתוח בתוך התודעה עצמה ולכן זה מובן יותר.

26

דוד:

האם הפנומנולוגיה דוחה את ה"הבחנה בין תכונות של התודעה לבין התכונות של הדברים שהתודעה מכירה"?

27

בניה:

כן, אם הכוונה היא לתכונות של הדברים בלי קשר לתודעה. למעשה ההבחנה אפשרית, לאחר שאנחנו זוכרים שהתכונות של הדברים פירושן התכונות שתודעה מקשרת לדברים ולא לעצמה. העובדה שהעץ אחד נבדלת מכך שהעץ ירוק ,לדוגמא, בכך שאנחנו חושבים שכל תודעה שהיא תתפוס אותו כאחד (בניגוד לאפשרות עיוור-צבעים).

28

דוד:
"..לתכונות של הדברים בלי קשר לתודעה."

'בלי קשר לתודעה' כאן פירושו:

'שאין אנו מייחסים אותן לדברים'
או:

'שמימושן על ידי הדברים איננו תלוי בכך שאנו מייחסים אותן לדברים'?

29

בניה:

אני לא מבין בדיוק את 2 האפשרויות, אני אנסה לחדד: הבחנה בין תכונות של התודעה, כולל התכונה: התוכן X של תודעה של-X לבין התכונות של הדברים שהתודעה מכירה, כלומר הניסוח של X ללא קשר לכל תודעה מכירה לא קיימת. אין מובן של ה"עץ הוא ירוק" שנבדל מהמצב כמשהו שמישהו זוכר/חושב/מדמיין.

30

דוד:
"אין מובן של ה"עץ הוא ירוק" שנבדל מהמצב כמשהו שמישהו זוכר/חושב/מדמיין"
כוונתך להגיד שהסיטואציה 'העץ ירוק' זהה לסיטואציה 'פלוני חושב שהעץ ירוק'?

31

בניה:

לא. כוונתי להגיד ש"העץ ירוק" מקבל משמעות רק בגלל הקשרים כמו "פלוני חושב/רואה שהעץ ירוק" והתוכן של מצב העניינים במנותק זה הוא הפשטה של התכונה של תודעות כאלו (התוכן המשותף שלהם).

32

דוד:

"והתוכן של מצב העניינים במנותק זה הוא הפשטה של התכונה של תודעות כאלו".
האם כוונתך להגיד שלמשל הסיטואציה 'העץ ירוק' היא מה שמשותף בין הסיטואציה
'יוסי חושב שהעץ ירוק' ו-'חיים חושב שהעץ ירוק'?

33

בניה:

ואולי אפילו לטעון יותר מזה: המשותף של מקרים כאלה ורק כאלה.

34

דוד:

לצורך הדיון, נגדיר 'מחשבה ש-[כך וכך]' בתור 'התכונה המשותפת לכל מי שחושב ש-[כך וכך]'.
האם הגדרה זו מקובלת עליך, או שתרצה לקרוא בשם אחר לתכונה הזאת? (לי לא איכפת באיזו מילה נשתמש).

35

בניה:
אני מעדיף להשאר קרוב לחלוקה ההוסרליאנית: נואמה - ה"כך וכך" (או משהו עברי במשמעות "תוכן-מושא"). ונואזיס - התיאור של התודעה (מחשבה/זיכרון/דימיון/חוש..) ("תוכן-תודעה"). התיאור הזה מפריד בין המשותף לכל מי שחושב מבחינה נואטית (זה שכולם חושבים) למשותף מבחינה נואמית (זה שכולם חושבים על "כך וכך").

36
דוד:
הנואמה שהעץ ירוק היא היא התכונה המשותפת לכל מי שחושב שהעץ ירוק [ורק להם]?

37

בניה:

הנואמה משותפת לכל מי שחושב/מדמיין/זוכר/רואה שהעץ ירוק [ורק להם]

הנואזיס משותף לכל אלו שחושבים (לדוגמא) שהעץ/הקיר/הספר אדום/צהוב/כחול

במילים שלך שני המושגים לא מופרדים זה מזה.

38

דוד:
מה שהיה לי חשוב להדגיש בהודעה הקודמת שנואמה היא תכונה [משותפת] של סובייקטים.

בירור אחרון:

הסיטואציה 'העץ ירוק' זהה לנואמה 'העץ ירוק'?

39

בניה:

כן, אבל לסובייקט ב"סובייקטים שונים" יש מובן שונה מאשר ביחס לתודעה , דוד ב"דוד רואה את העץ" הוא רק אובייקט  עבור בניה, אבל בניה בכל זאת חושב עליו כסובייקט על ידי הפשטה.

אני ניסיתי להסביר "נואמה" אבל מהי "סיטואציה"? (על איזו תכונה של הפסוקית אתה חושב?)

40
דוד:

אם אני ואתה חושבים שהעץ ירוק, הדבר שמשותף בינינו בזכות כך הוא הנואמה 'העץ ירוק'. השאלה שלי היא אם נואמה זו זהה למצב העניינים 'העץ ירוק' או שיש בנוסף לנואמה גם מצב עניינים שאיננו תכונה (ולו פונטנציאלית) של סובייקטים?

41

בניה:

ההבדל היחיד הוא שמצב עניינים הוא נואמה כשהיא נחשבת בלי לייחס אותה לסובייקטים. כלומר: "העץ הירוק", שנלקח מתודעה כלשהי, כשאני לא חושב על כך שמישהו חושב עליו, אלא במחשבה רגילה "שוכח" מכך.

42
דוד:

{לא בטוח שאני מבין אם תשובתך לשאלתי הקודמת היא 'כן' או 'לא'.
אולי אנסח אותה מחדש:
האם יש מצב עניינים 'העץ ירוק' שאיננו תכונה פוטנציאלית של סובייקטים [=נואמה]?.

43

בניה:

אין מצב-עניינים כזה. אבל יש מקרים שבהם לא חושבים על מצב-עניינים כעל נואמה, אנחנו חושבים על העץ כירוק גם מחוץ למחשבה שלנו, 1. משום שכשאנו לא מתפלספים אנחנו מדברים פשוט על "העץ הוא ירוק" בלי סובייקט. 2. כי אנחנו תופסים את העץ כקיים בעולם "בחוץ": כשרירותיות שכפויה על הסובייקט.

IV ניסיון ניסוח שלישי של התיזה הפנומנולוגיה:

44

דוד:

בסוף II זיקקנו את התיזה לכדי:
(1)"המחשבה 'העץ ירוק ללא תלות במחשבה' היא עצמה מחשבה".
עתה אנו אומרים:
(2)"אין מצב עניינים שאיננו מחשבה [שפוטנציאלית משותפת לכמה חושבים]".
האם:
(א): (2) טענה נוספת על (1),

או:
(ב): (1) ראייה ל-(2)?

45

בניה:

(1) דוגמא ל(2). אני מסייג את (2) ל-"אין מצב עניינים שאנחנו יודעים עליו שאיננו מחשבה [שפוטנציאלית ניתנת להיחשב כמשותפת לכמה חושבים]"

46

דוד:

יש לך נימוק ל-(2)?

47

בניה:

מצב עניינים נודע לנו על ידי החושים, באופן שניוני (זיכרון, שיחה וכדו'), או על ידי מחשבה. על כל רושם חושים ניתן לחשוב כעל משותף אפשרי לסובייקטים. מצב עניינים שלא נודע לנו באחד מהאופנים הללו איננו מצב עניינים כי אם משפט בעל תחביר של מצב עניינים.

48

דוד:

אני רוצה אם כך לחזור צעד אחד אחורה:
אמרת ב-45 ש-(1) דוגמא ל-(2).
זה אומר ש-(2) היא התיזה הכללית שאנו דנים עליה כאן ולא (1), שהיא רק דוגמא?

49

בניה:

נכון. "העץ ירוק" כמו גם "העץ ירוק ללא תלות במחשבה" הוא מצב עניינים ולכן נגזר מ(2) שהוא, לפחות פוטנציאלית, מחשבה של מישהו.

50
דוד:

תסכים ש-(1) *כשלעצמו*, בהיותו טאוטולוגיה, איננו מועיל פילוסופית יותר מאשר 'הדשא ירוק או לא ירוק'? [כל הטאוטולוגיות שקולות?]

אם כן,

ננסח את התיזה מחדש:

האם תטען שרק איננו *יודעים* מצבים שאינם מצבים תודעתיים פוטנציאליים או גם שאיננו יכולים לדבר עליהם ולחשוב עליהם?

51

בניה:

אני מקבל את הניסוח. למעט "לדבר עליהם".

52
ננסח את התיזה שלנו אפוא כך:

כל מצב עניינים שניתן לחשוב עליו הוא מצב [פוטנציאלי] של תודעות.

מסכים?

אם כן, האם תסכים לתיזה הבאה, הכללית עוד יותר?:

כל דבר שניתן לחשוב עליו הוא תכונה [פוטנציאלית] של תודעות.

53

בניה:

כן.

54

דוד:

תסכים גם שדבר שאיננו יכולים לחשוב עליו, איננו גם יכולים לחשוב שהוא קיים, כלומר איננו יכול להיות חלק מהאונטולוגיה שלנו.
ומכאן שהדברים היחידים הקיימים הם מצבים תודעתיים.

מסכים?

55

בניה:

הדברים היחידים שאנחנו יודעים/חושבים שקיימים הם תכונות פוטנציאליות של תודעה.

מצבים תודעתיים נשמע כאילו רק התודעה על מצביה קיימת

ואני לא מסכים להשמטת החשיבה/ידיעה.

56

דוד:
לא הבנתי את ההבדל בין מה שטענת:
(א):"הדברים היחידים שאנחנו חושבים שקיימים הם תכונות פוטנציאליות של תודעה."

לבין מה ששללת:
(ב):"הדברים היחידים הקיימים הם מצבים תודעתיים."
לכאורה, אם הדברים היחידים הם תכונות של התודעה, באמת
"רק התודעה על מצביה קיימת".

57

בניה:

מ-(ב) ו"אפשר לחשוב על העץ הירוק" נובע "קיים מצב של התודעה בו חושבים על עץ ירוק", בעוד מ(א) נובעת אפשרות קיומו של העץ הירוק (שכן "העץ הירוק" הוא התכונה "הדבר עליו חשבתי כשהסתכלתי מהחלון").

58

דוד:

במה "מצב של התודעה בו חושבים על עץ ירוק"  נבדל מהעץ הירוק? הרי אמרנו ב-43 שאין מצב עניינים 'העץ ירוק' שאיננו תכונה פוטנציאלית של סובייקטים. לכאורה משמע שהעץ הירוק הוא התכונה שסובייקטים ממשים כאשר הם חושבים על העץ הירוק.

59

בניה:

כפי שציינתי ב43 אנחנו תופסים את ה"עץ" כקיים "בחוץ" ובמובן זה אנחנו לא חושבים עליו כמצב של התודעה, אם כי ידיעה עליו יכולה לאפיין תודעה.

60

דוד:
"אנחנו תופסים את ה"עץ" כקיים "בחוץ" ובמובן זה אנחנו לא חושבים עליו כמצב של התודעה."

עם זאת, בעצם הוא מצב של התודעה, הלא כן?

61

בניה:

לא לגמרי. בעצם אנחנו לא יודעים עליו אלא כמצב של התודעה. אין לנו דרך לשלול את הקיום מחוץ לתודעה וזה אפילו האופן שבו אנחנו חושבים עליו, אבל הוא נשאר בלתי אפשרי לאימות.

62

דוד:

ב-52 קבענו שניתן לחשוב רק על תכונות תודעתיות.

מכאן שלא ניתן אפילו לשקול קיום מחוץ לתודעה, גם לא בתור אופציה.

63

בניה:

לא סתם התעקשתי על (פוטנציאלית). כלומר 52 שולל רק תכונות שלא יכולות להיות תכונה של התודעה. אם אתה מדבר על עץ שלא ניתן לחשוב עליו אז הוא אכן לא קיים מחוץ לתודעה. אם ניתן לחשוב על X אז הוא אופציונלית התכונה "התוכן של מחשבה על X".