יום שבת, 10 במאי 2014

האם אנחנו יכולים לחשוב רק על מחשבות? דיון עם בניה שטיינמץ - סיבוב שני





V הקדמות מושגיות: עצם, תכונה, יחס, זהות, קיום, טענה, מאורע, מצב-עניינים, רלטיוויזם, סובייקטיביזם, סוליפציזם:

64
דוד:
נתאפס על מינוח משותף.
ראשית ההבחנה בין עצם לתכונה.
דוגמא:
'העץ ירוק':
העץ הוא עצם. היות-ירוק הוא תכונה.
תכונה זה מושג יחסי: היות-צבע זו תכונה של ירוק.
עד כאן?

65
בניה:
עד כאן לגבי עצים. הגדרה כמובן שאין כאן.
("ירוק" הוא עצם או לא? "היות הצבע של עץ" היא תכונה או לא?).

66
דוד:
"הגדרה אין כאן."
כמובן. אני רק מוודא שיש הבנה הדדית.
"
ירוק" הוא עצם?"
הוא תכונה של עצם חומרי, אבל עצם של תכונות אחרות. למשל 'היות צבע'.
"
היות הצבע של עץ" היא תכונה?"
כן.

67
בניה:
אם כן - עצם חומרי הוא דבר שונה מעצם,
ועצם ותכונה הם מושגים יחסיים?

68:
דוד:
עצם חומרי הוא מקרה פרטי של עצם.
עצם ותכונה הם מושגים יחסיים: מכך פתחתי את הדיון הנוכחי.
אין זה אומר שכל עצם הוא גם תכונה, אלא רק שתכונה יכולה להיות בעלת תכונה, דהיינו עצם.
)שאלת הגבול מעניינת. אבל איננה עקרונית כאן אם יש בינינו הבנה של מינוח משותף(.

69
בניה:
אתה צודק, השתמשתי במילים שכבר הבהרת, מה שהתכוונתי להבהיר זה שהיחסיות הזו היא לא רק תלות ("היות ירוק" תלוי בעץ) אלא יחסיות במובן שתכונה יכולה להיחשב עצם ביחס לתכונות שלה.

70
דוד:
נבחין בין 4 שימושים של 'הִינו' (is):
1. 'דוד הינו': קיום
2. 'דוד הינו רדףהשיג': זהות
3. 'דוד הינו אדם': שיוך עצם לקבוצה
4. 'אדם הינו יונק': שיוך תת-קבוצה לקבוצת-אם.
(לא לבלבל בין 'ירוק הינו צבע', השייך ל-3, לבין 'דבר ירוק הינו בעל צבע', השייך ל-4(.
מוסכם?

71
בניה:
אני חושש שיש בלבול: האם "אדם" לא יכול להיות עצם ביחס לתכונות שלו?
אני גם לא בטוח שיש הבדל בין 1 ל2.

72
דוד:
אדם פרטי הוא עצם.
התכונה 'אדם' היא עצם יחסית לתכונה 'זן' אבל לא יחסית לתכונה 'יונק'. התכונה איננה יונקת.
אך כל בעל תכונת 'אדם' בעל תכונת 'יונק'.
זהות היא יחס שכל דבר מקיים (רק) עם עצמו.
'דוד הינו' פירושו שישנו דבר מה הזהה לדוד.

73
בניה:
אתה רוצה לומר שכשתכונה נחשבת כעצם ביחס לתכונה אחרת אתה עדיין חושב עליה כתכונה. אז אתה מבדיל בין "היות אדם" שהיא תכונה לבין אדם שהוא עצם? או שבאופן כללי אתה לא חושב שמינים הם עצמים?
(1) הוא לא מקרה פרטי של (2)?

74
דוד:
אתחיל מהקל:
"(1) הוא לא מקרה פרטי של (2)?"
לא רק: שים לב שמעורבת שם המילה 'יש'. לא ניתן להעמיד קיום על זהות.
את סדרת השאלות הקודמת לשאלה זו לא בטוח שהבנתי. כדאי שתעלה כל שאלה בנפרד ותפרט קצת.

75
בניה:
א. אתה רוצה לומר ש"דוד הינו רדףהשיג" כוונתו זהות, כשיכול להיות שדוד-רדףהשיג לא קיים?
ב. אם כך אולי כדאי לא להשתמש כלל במילה "הינו" ב"דוד הינו"?
ג. האם המין הביולוגי Homo הקרוי בעברית אדם הוא עצם או לא?

76
דוד:

א. לא. כוונתי שהיות פלוני ופלמוני קיימים זו שאלה אחת, ואילו היות פלוני זהה לפלמוני זו שאלה אחרת.
ב. בעברית באמת אין זה נפוץ. בשפות אירופאיות כן. וזה גורם לבלבולים שחודרים גם לשיח העברי.
ג. כן. אלא שהמין 'אדם' איננו אדם (המין איננו משתייך לעצמו). מאידך, אני אדם אבל אינני מין.

77
בניה:
לא הבנתי את (א) אם היות זהים והיות קיימים הם שאלות נבדלות אז יכול להיות ש"דוד הינו רדףהשיג" כלומר דוד זהה לרדףהשיג אבל הם/הוא לא קיימים.
מ"זהות היא יחס שכל דבר מקיים (רק) עם עצמו." (72) נובע שקיום גורר זהות עצמית שהיא הזהות היחידה, אלא אם כן יש קיים שאינו דבר.

78
דוד:
א. "אם זהות וקיום הן שאלות נבדלות, יכול להיות שדוד זהה לרדףהשיג אבל לא קיים?"
לא. גם לא יכול להיות שדוד אוכל גלידה ואיננו קיים. אבל אכילת הגלידה נוספת על הקיום.
ב. "קיום גורר זהות עצמית".
מ'ביבי קיים' נובע 'ביבי היינו ביבי' אבל לא 'ביבי היינו בנימין נתניהו'. זה מידע נוסף.

79
בניה:
א. אני חשבתי בכיוון של "טום רידל" לא קיים אבל הוא זהה ל"לורד וולדמורט"
ב. נכון, אבל במידה רבה זו אמירה על השפה ולא על ביבי, "ביבי היינו בנימין נתניהו" הוא (כאמירה לא טריוואלית) "קוראים לו/שמו בנימין נתניהו".

80
דוד:
א. במדוייק: וולדמורט קיים, אלא שאיננו *נמצא* בעולם האפשרי הנוכחי: אין לו כאן התפשטות חלל-זמנית. 
ב.כמו ששני משפטים יכולים להיות נרדפים: לבטא אותה טענה, כך שתי טענות יכולות לבטא אותו מצב עניינים. לדוגמא: 'כוכב-הערב התפוצץ' ו-'כוכב-הבוקר התפוצץ' אינם רק שני משפטים שונים, אלא הם
מבטאים טענות שונות. אך אותו מצב עניינים.

81
בניה:
א. סבבה, אם זה המובן שאנחנו מייחסים לקיים.

82
דוד:
יש שעצמים אינם חולקים חומר אך חולקים תכונה: שני עצמים העשויים מפלסטיק שונה חולקים את 'היות מפלסטיק'.
לכן תכונה כשלעצמה 'מופשטת'.
לא תמיד תכונה ניתנת למימוש ע"י עצם: מולקולות אינן יכולות להיות ירוקות.
'תכונה פוטנציאלית' של דבר-מה ניתנת למימוש על ידי הדבר אך איננה ממומשת.

83
בניה:
פלסטיק הוא לכאורה עצם, אבל האם ירוק היא תכונה או רק היות ירוק?

84
דוד:
פלסטיק הוא עצם חומרי. 'היות מפלסטיק' הוא תכונה מופשטת. ירוק היינו היות ירוק.

85
בניה:
במה שונה פלסטיק מירוק? למה "ירוק" היינו "היות ירוק" ו"דוד" הוא לא "היות דוד"?

86
דוד:
שאלה מעולה.
כסא ירוק עשוי מפלסטיק אך איננו עשוי מירוק. 'היות דוד' פירושו 'היות זהה לדוד', שהוא יחס שדוד מקיים עם עצמו. אבל דוד עצמו איננו יחס אלא עצם.

87
בניה:
"דוד עצמו איננו יחס" האם לטענתך ירוק הוא יחס? אם כן, בין מה למה?

88
דוד:
ירוק הוא לאו דווקא יחס. אבל הוא תכונה של דברים ירוקים. (יחס הוא מקרה פרטי של תכונה: עוד לא הגעתי לדבר על יחסים, אבל זה בתכנון(.

89
בניה:
פלסטיק הוא לא תכונה של דברים מפלסטיק?

90
דוד:
לא. פלסטיק חומר ממנו עשויים דברים מפלסטיק, בעוד שהתכונה 'מפלסטיק' מופשטת.
אם אין פלסטיק בעולם אפשרי ע, היא איננה ממומשת ב-ע, אבל יכולה להיות פוטנציאלית עבור ע (או שלא, תלוי ב-ע),
ובכל אופן קיימת, בלי תלות במימושה בעולם כלשהו (בעוד שאין תכונה 'היות כדורי וקוביה').

91
בניה:
מה זה אומר "חומר"? המולקולות הן פלסטיק? (פלסטיק לא אמור להיות גמיש וניתן לעיצוב?) אם כן, מדוע ירוק איננו גל קרינה באורך גל 510 ננומטר?
מצד שני: גם גוש פלסטיק הוא דבר מפלסטיק, אם בחומר אתה מתכוון למשהו מאקרוסקופי שממנו מכינים דברים מפלסטיק.

92
דוד:
"מה זה חומר?"
לצורך הדיון, כל דבר שנמצא בחלל.
"מולקולות הן פלסטיק?"
לא. מולקולות הן החומר ממנו פלסטיק עשוי.
"מדוע ירוק איננו גל?"
יכולים ב-'ירוק' להתכוון לגל; לתכונות עצם בגינן הגל המוחזר מהעצם באורך
X; ולתגובה האנושית לגל. השימוש הרגיל הוא השני.
[האם הגל עצמו 'ירוק'? האם הנפש ירוקה? אתמהה.]
93
בניה:
אני חושב שהשימוש ב"תכונה" במובן שלך רק יקשה עליי שלא לצורך. אני חוזר מהניסוח השני ב(52) ואת הראשון מדייק לטענה: "מצב עניינים הוא הפשטה של תוכן תודעות". "העץ ירוק" הוא הפשטה של התוכן של ראיית עץ ירוק, של ציפייה לראות עץ ירוק ושל חלום על עץ ירוק.

94
דוד:
רשמתי לפניי.
יחס הוא מקרה פרטי של תכונה.
('היות בעל ז'קלין' לא שונה מהותית מ-'היות ירוק').
יחס מתקיים בין כמה עצמים.
כמו שתכונה מגדירה קבוצת עצמים בעלי התכונה, כך יחס מגדיר קבוצת סדרות.
היחס 'בעלה-של' מגדיר קבוצת זוגות סדורים בהם האיבר הראשון בעל השני.

95
בניה:
ברור ומוסכם.

96
דוד:
הקדמה כללית אחרונה:
מאורע הוא מימוש של תכונה על ידי עצם בזמן מסויים.
ש-2+2=4 הוא מצב(-עניינים) אך לא מאורע.
שמאורע מ התרחש זה מצב(-עניינים).
כלל אצבע: ניתן לשים 'ש-' לפני תיאור מצב(-עניינים).
נבחין בין מצב(-עניינים) ל-'מצב של' X, או מצב *בו* X נמצא: היינו תכונה של X.

97
בניה:
מוסכם. (אם כי ניתן לנסח באופן אחר כך שהזמן הוא אינהרנטי לתכונה ולא מקבל מעמד חיצוני: התכונה יכולה להיות "העץ ירוק באביב").

98
דוד:
צודק. נהדר.
הקדמה ראשונה לנושא הנדון:
'רלטיביזם X-י באשר ל-Y'
היינו הטענה ש-Y הוא תכונה/יחס כלשהו שלX .
דוגמא: רלטיוויזם תרבותי באשר למוסר היינו הטענה שמוסר הוא תכונה של תרבויות, או שהיות דבר-מה 'מוסרי' היינו שהמעשה נמצא ביחס 'מוסרי' לתרבות נתונה. וכדומה.

99
בניה:
מקובל.

100
דוד:
סובייקטיביזם באשר למשהו זהו רלאטיוויזם בו ה-X הוא סובייקט/ים.
סוליפציזם הוא סובייקטיביזם באשר לכל העצמים (או לפחות העצמים הקונטינגנטיים [לאפוקי ממספרים ושאר ישויות לוגיות ומתימטיות]).

101
בניה:
סבבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה